שימוש בשם העמותה ועמותות מיוחדות
כיצד למנוע מציאת ליקויים בעת ביקורת עומק של רשם העמותות?
ראשית, לפי הוראות חוק העמותות, העמותה חייבת להשתמש בשם המלא שלה, בדיוק כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום של העמותה (שניתנה לה בעת ההקמה והרישום ב -'רשם העמותות'), ללא כל השמטות או תוספות.
וכך, בהתאם להוראות החוק – שם העמותה צריך להופיע על כל מסמך שנוגע לעמותה, שילוט או כל פרסום היוצא מטעם העמותה.
חשוב לזכור – אסור לעמותה להשתמש בשמות חלופיים לשם קידום פרויקטים שונים.
בסיום שם העמותה יש להוסיף את ראשי התיבות "ע"ר" (עמותה רשומה) או לכתוב רק "עמותה".
מיתוג העמותה:
כחלק מהמיתוג, העמותה רשאית לכלול את השם שלה בלוגו ללא ציון ע"ר ולעצב את הלוגו כרצונה, כל עוד אין הטעיה בסגנון העיצוב של הלוגו ושם העמותה יצוין במלואו בכל מסמך הנוגע לעמותה.
בנוסף, יש לוודא ששם העמותה מופיע בצורה תקינה וברורה על גבי נייר המכתבים של העמותה כדי למנוע מצב בו למשל, הלוגו מסתיר את שם העמותה. כי זה מצב שאינו תקין.
במאמר זה נדון גם בעמותות מיוחדות, כפי שהן מוגדרות על פי רשם העמותות.
אחת מהן היא עמותה שמטרתה העיקרית הינה הקמה / ניהול והפעלת בית כנסת. להלן הכללים הרלוונטיים לעמותה זו לכל מטרה:
שם העמותה– יכלול את השם המוצע לבית כנסת (אם עדיין לא הוקם) ולהוסיף את שם היישוב בו הוקם או יוקם.
כתובת העמותה – מייסדי בית הכנסת ירשמו את הכתובת בה הוא נמצא ככתובת העמותה. כתובת לקבלת מכתבים – יש להוסיף את מספר תיבת הדואר של בית הכנסת או כתובת של אחד המתפללים.
תצהיר התומך בבקשה לרישום עמותה – כדי שהרישום יתבצע בהצלחה, יש להוסיף לבקשה לרישום בית הכנסת תצהיר אשר ייכתב ויוגש ע"י המייסדים. עליהם לענות על כמה שאלות חשובות:
- האם בית הכנסת קיים או שהעמותה מעוניינת להקים בי כנסת חדש?
- האם בית הכנסת רשום ברשם העמותות או היה רשום בעבר כתאגיד אחר? אם כן- מהו סוג התאגיד ומה מספרו?
- מי מנהל את העמותה כיום?- האם יש גוף אחר או אנשים אחרים שמנהלים או ניהלו את בית הכנסת או כאלה המביעים עניין בניהולו?
- האם קיימים נכסים הרשומים או זכויות בנכסים על שם בית הכנסת? אם כן- מהם הנכסים ובאיזה אופן הינם רשומים?
- האם ישנו בית כנסת נוסף המתנהל בשטח בית הכנסת עליו תוגש הבקשה או עתיד לפעול בשטחו בית כנסת נוסף? אם כן -על המגישים לציין בבקשת הרישום מיהו בעל הזכות על הקרקע עליה מעוניינים להקים בית כנסת.
חשוב – אם לא הוקמה עמותה בעבר לבית הכנסת שכן פעיל בעבר – נדרש להזמין את כל המתפללים בו לאסיפה על בית הכנסת לשם רישום מחדש כעמותה בה ידונו על פרטים נוספים הנוגעים לבית הכנסת.
האסיפה מתקיימת משום שבית הכנסת בעבר לא היה שייך לגוף או לתאגיד אחר. הפרוטוקול של החלטות האסיפה הכללית של המתפללים בבית הכנסת יוגש יחד עם הבקשה לרישום, חברי הועד הנבחרים יירשמו כמייסדי העמותה והם אלו שיטפלו בהליך הרישום והקמת העמותה ברשם העמותות.
בסיום הרישום, יקיימו חברי הועד הליך פרטני של הוספת מתפללים המעוניינים להרשם כחברי העמותה בהתאם לתקנון שלה.
בפרוטוקול יצוין פירוט הנוכחים באסיפה ומספר המתפללים הכולל בבית הכנסת.
מיהן העמותות הנוספות הנחשבות למיוחדות?
עמותה להצלת חיים – עמותה שהוקמה במטרה להציל חולה. כשהחולה התרפא ומייסדי העמותה מעוניינים להמשיך ולקיימה עם הכספים שנותרו בעמותה והנכסים ששימשו את העמותה כדי להציל חיים של אנשים נוספים, החולים באותה מחלה – הם יכולים להמשיך בפעילות המבורכת של הצלת חיים ובלבד שייכתב במטרות העמותה כי הינה מיועדת להצלת חיים של חולים נוספים, כך ממליץ רשם העמותות. ביישום המלצה זו, העמותה תוכל לקבל באופן מקל יותר אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, לעניין תרומות.
עמותה לקבוצות רכישה – עמותה זו פועלת על פי תקנון אשר ניסח משרד הבינוי והשיכון.
עמותה עירונית ועמותה מעין עירונית – הקמת עמותה דורשת אישור של משרד הפנים. אם קיימת כבר ברשות עמותה בעלת מטרות זהות לעמותה חדשה שרוצים להקים – הקמתה לא תאושר על ידי משרד הפנים.
מהי ההגדרה לעמותה עירונית? עמותה זו הינה בבעלות של 50% אנשים פרטיים, כך שאינה נדרשת לוועדת תמיכות (כזו שממליצה על תמיכה כספית של הרשות המקומית בגופים שאינם ממלכתיים או רשותיים ושאינם למטרות רווח לטובת הציבור) או מכרזים בינה לבין העירייה.
ומהי עמותה מעין עירונית? עמותה זו בבעלות של פחות מ-50% וכדי לבצע פעילות עמה – הרשות המקומית חייבת לפרסם מכרז, וועדת תמיכות וכן כל מה שדרוש לקבל אישור באופן חוקי ותקין.
חשוב לדעת!
במקרים מסוימים עמותה מעין עירונית בהחזקה של מעל 40% אינה מחויבת בפרסום מכרז דרך הרשות המקומית).
