גופים ללא מטרות רווח בעידן החקיקה החדשה
ועדת הביקורת והמשטר התאגידי החדש, בעקבות תיקון מספר 6 לחוק החברות ותיקון מספר 10 לחוק העמותות.
השינויים בחוק החברות ובחוק העמותות בנוגע לגופים ללא מטרות רווח, נועדו בין היתר להסדיר את פעולתה של חברה הפועלת למטרות ציבוריות, למנוע ניצול לרעה בשל צורת ההתאגדות, להבטיח את קיום מטרות התאגיד ומימוש רצונותיהם של התורמים בהתאם ליעדיו למרות היעדר אינטרס כלכלי וכן להגביל שינוי מטרות שימנעו את הפיכתה של החברה או העמותה לחברה עסקית כולל הסדרת אופן פירוק עמותה או החל"צ והסדרת מעמדה מבחינת נכסיה בשעת הפירוק.
למעשה, תיקון 6 לחוק החברות ותיקון 10 לחוק העמותות נועד על מנת להטמיע מעין ממשל תאגידי אשר כולל בתוכו שילוב של מנגנוני פיקוח ובקרה.
ועדת הביקורת במלכ"רים קיבלה נפח שונה בעקבות השינוי בחוק, כך, התעצם כוחה של ועדת הביקורת במלכ"רים כמו גם בתחומי אחריותה כגורם מבקר. בחוק החדש מפורטים בהרחבה בין היתר הנחיות לגבי דרכי כינונה של ועדת הביקורת, הגבלת פעילות חברי ועדת הביקורת, שכר לחברי ועדת הביקורת, סמכויותיה של ועדת הביקורת, נהלי העבודה בועדת הביקורת, קשר למשרות ביקורת נוספות, וכן הוראות מחמירות בחברה למול העמותה.
התיקון בחוק הוא צעד תומך בכיוון של ייסוד והכלה של מוסד תאגידי משופר.
חובת כינונה של ועדת הביקורת
בבקשה להקמת חברה לתועלת הציבור, מצורפת הצהרה מקדמית לחברי ועדת הביקורת הראשונים, מכוח סעיף 345 לחוק החברות.
כמו כן, חלה על חברה זו החובה למנות מבקר פנימי מכוח סעיף 345 ט´.
בנוסף, מכוח סעיף 354 ב´ (1) (2) (ד´) מפרש החוק באופן חד משמעי סנקציות אשר רשאי הרשם להטיל על חברה שלא נהגה כן.
דרכי כינונה של ועדת הביקורת
מתבצעים בעזרת מינוי ע"י האסיפה הכללית, בניגוד לחברה רגילה אין אפשרות להחליף את הועדה בגוף חיצוני כל שהוא, כך שאפשר שהחברים בוועדה לא יהיו רק חברים בגוף אלא גם אחרים. נושא משרה בחברה הינו דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים, ראשי משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי.
כל כללי המנהל שחלים על עמותות- חלים גם כן על חברות לתועלת הציבור.
