שכר לחברי ועד הינו עניין רגיש מדרגה ראשונה בכל הקשור ל ביקורות בענף העמותות. מה נחשב בעיני הרשויות השונות שכר לחברי ועד, מי הם האסורים בשכר חברי ועד, מהי רשימת הקרובים האסורים בשכר ומי הם האחרים אשר תיקון 10 לחוק העמותות אוסר אף עליהם את קבלת שכר? רבדים בחקיקהבתחילת שנות השמונים, בזמן שהוחל חוק העמותות, היה אסור לקבל שכר. בנקודה זו עלי לעצור ולציין , כי שכר נחשב לא רק שכר בתלוש, אלא כל טובת הנאה אשר עשוי חבר ועד או אחד מהאחרים שאפרט בהמשך לקבל, כגון שימוש ברכב, טיסות, אוכל על בסיס קבוע, טלפון נייד וכן הלאה.
בשנת 1996, עם כניסתו של תיקון שני לחוק העמותות, התייחס המחוקק לנושא זה, וקבע בסעיף 26א´ , כי חבר ועד רשאי לקבל שכר סביר כנגזרת לפועלו לטובת קידום מטרותיה הציבוריות של העמותה, אך זאת רק לאחר אישורה של האסיפה הכללית, וזו אמורה אף לקבוע את גובה שכרו.
איסור תשלום שכר
עם אכיפתו של תיקון 10 לחוק העמותות, לפני כשנה וחצי, חל מחדש האיסור על תשלום שכר או טובת הנאה לחבר ועד מנהל, ובנוסף הכיל הרחבה הכוללת אף את רשימת המייסדים של העמותה.
למעשה ניתן לומר היום, כי נכון לרוח הזמן הזה, זולת תמלוגים אשר יכול לקבל חבר ועד מתוקף השתתפותו בישיבות הועד, לא יכול לקבל חבר ועד שכר.
מי נכלל באיסור
רשימת האנשים הנוספים אשר יכללו באיסור זה של קבלת שכר חברי ועד, הינם קרובי משפחתו של חבר הועד, כהגדרתם בחוק : "קרוב" - אח, הורה, הורי הורים, צאצא, צאצא של בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.
ביקורת תשלום שכר
בהגיע ביקורת, היא תבקש ממנהלי העמותה להצהיר בכתב, כי העמותה לא שילמה שכר כל שהוא, או לא נתנה שום טובת הנאה כזו או אחרת לאף אחד מרשימת האנשים המוזכרים לעיל.
במידה וניתן שכר באופן אסור, מומלץ לפנות למשרדנו לקבלת הסבר כיצד ניתן לתקן את הליקוי הזה, אשר נחשב כליקוי מהותי ביותר מבחינת כל הרשויות הממונות על הבקרה.
|
--