מבחני המלגות העדכניים ע"י רשות המיסים
כידוע, לאחרונה לאור נוהל המלגות החדש עליו חתם שר האוצר, קיימות הוראות המשנות ומחמירות את המגבלות החלות על מוסד ציבורי המקבל תמיכה מתקציב המדינה ע"פ חוק יסוד התקציב.
כפי שידוע, מאז עלייתו של שר האוצר החדש, רשות המיסים פתחה באכיפה חמורה על כלל אזרחי מדינת ישראל ובפרט על עמותות המקבלות תקציב ממוסדות המדינה.
ככלל, מעתה יש לחלק את המלגות לשלוש קטגוריות עיקריות:
א. מלגות הצטיינות או מלגות לפי המצב הסוציו אקונומי- הרי אילו מלגות הניתנות כתשלום כספי ישיר או באמצעות השתתפות של העמותה בשכר הלימוד אשר משלם התלמיד ובכך מפחיתים את שכר לימודו, ותמיכה זו ניתנת בעיקר בגין השגת הישגים אקדמיים או מחקריים גבוהים או לחילופין בגין ביצוע פעולות התנדבותיות כגון: חונכות ילדים ממשפחות קשות יום, סיוע לקשישים, סיוע לניצולי שואה וכיוצא באלה.
בנוסף, קיימות מלגות הניתנות על רקע מצב סוציו אקונומי המצדיק סיוע ע"פ קריטריונים שנקבעים באסיפות הכלליות של העמותה.
ב. מלגות קיום- אלו מלגות הניתנות לסטודנטים בעיקר בלימודים לתואר שני ושלישי ולחוקרים לצורך כלכלתם וקיומם בתקופת הלימודים או ביצוע מחקר בכדי שיוכלו להפנות את מלוא מרצם וזמנם ללימוד ומחקר.
ג. מלגות בגין מתן שירות- אלו מלגות הניתנות לסטודנטים או לחוקרים בתמורה למתן שירות כגון הוראה או תרגול במוסד האקדמי או מוסד מחקרי או מטעמו וכיוצא באלה.
עמדת רשות המיסים בנושא המלגות:
ככלל רשות המיסים ממסה לפי סעיף 2 לפקודה את "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או נסמכה בישראל או מחוץ לישראל". הפקודה מפרטת מה בגדר ההכנסה החייבת במס ומה ההכנסה הפטורה ע"פ דין. בחודש פברואר 2010 התקבל תיקון לפקודה אשר מוסיף כי "מלגה שניתנת לסטודנט או לחוקר בתקופת לימודיו במוסד לימוד ומחקר" תיכנס לתחום הפטור ממס בתנאים המפורטים בחוק.
עמדת רשות המיסים לגבי המלגות מהסוג הראשון, מלגות הצטיינות או מלגות מצב סוציו אקונומי, הינה שאין לחייבם במס, שכן הם אינם נכללות בבסיס המס כי הן ניתנות כהוקרה מבלי התחייבות של המקבל לתת תמורה או שירות בהווה או בעתיד. לגבי מלגות מהסוג השלישי, מלגות בגין מתן שירות, ברור כי תשלומים הניתנים בתמורה למתן שירות עבור המוסד האקדמי או המחקרי בצורה של מתן שירות, הוראה, תרגול, בדיקת מבחנים ועבודות וכיוצא באלה, חייבים במס כשכר עבודה לכל דבר ועניין. לגבי המלגות מהסוג השני, מלגות קיום, התעוררה מחלוקת בין רשות המיסים לבין מרבית המוסדות האקדמיים.
עמדת המוסדות האקדמיים היא, כיוון שלא ניתנה כל תמורה בגין מלגות אלו מצד המקבל וכל מהותן של המלגות הינה לאפשר לסטודנט או לחוקר להקדיש את מלוא מרצו וזמנו ללימוד האקדמי או לביצוע המחקר, מלגות אלו אינן נחשבות כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה ואינן באות בבסיס המס. מאידך, עמדת רשות המיסים הייתה כי יש למסות את המלגות הללו כשכר עבודה כיוון שהלימודים לתואר שני ושלישי הינם באופיים לימודיים אשר בליבתם מחקר, ועל הסטודנט או החוקר לבצע עבור המוסד האקדמי כתמורה. וזאת בדומה לתשלום או לתגמול אחר הניתן לחוקר המבצע מחקר עבור גורם אחר אשר אינו מהווה מוסד אקדמי או מחקר. בפרט לאור המחויבות לייחס את פירות המחקר למוסד האקדמי ולאור האדרת שם המוסד בקרב הקהילה האקדמית ובכלל.
לסיכום: יש להבחין בין שלוש המקרים אשר צוינו לעיל:
א. מלגה המהווה מלגת הצטיינות או הניתנת בגין מצב סוציו אקונומי אינה נכנסת בבסיס המס.
ב. מלגה המהווה מלגת קיום יש לבחון את תנאי העמידה בהתאם להוראות סעיף 9 (29).
ג. מלגה בגין מתן שירות תחויב במס מצד המקבל ובמס שכר מצד הנותן.
והעיקר שלא יתקיימו גומלין במישרין או בעקיפין כדוגמת עובדי יחסי עובד מעביד או יחסי ספק לקוח. במקרה זה לא יחול הפטור.
