ניהול עמותה המפעילה בית כנסת
ייחודיות העמותות המפעילות בתי כנסת אשר מוכרות לעניין תרומות על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. ליקויי ניהול עמותת בית כנסת אופייניים והמלצות למנהלי העמותות המגייסות תרומות לבתי כנסת.
מאת: רמי זמיר – משפטן , מנהל במרכז לניהול עמותות
משרדנו עוסק מזה מספר רב של שנים בליווי עמותות, ונחשב לאחד מהמשרדים המובילים בתחום, ומתוקף כך נתקל מידי יום בעמותות שונות השייכות למגזרים שונים, הן בציבור היהודי חילוני, דתי לאומי, חרדי , ערבי, נוצרי … , ממש מכל גווני הקשת. לכל סוג עמותה ישנן בעיות המאפיינות את אופי פעילותה, ובכל מגזר ליקויים המאפיינים את אותו המגזר. בהתאם לכך, אפילו הנחיות אגף הפיקוח על ביקורות מותאמות לסוג הפעילות של העמותה, ולמגזר בו היא פועלת. לדוגמא, בעמותות במגזר החרדי, מושם דגש על בדיקת קרבה משפחתית בין נושאי התפקידים, וביניהם לבין מקבלי השכר בעמותה. במגזר החרדי נבדקים גם כן נושאים הקשורים לניגוד עניינים בכל הנוגע לספקים וכדו´. עמותות הפועלות בכפרים ערביים לדוגמא, נתקלות בבעיה דומה היות ובני הכפר הינם לרוב בני אותה משפחה.
הייחודיות של עמותות המנהלות בתי כנסת
בתי כנסת – על פי רוב, מנוהלים ע"י קבוצות מצומצמות של אנשים שמטרתם קידום ענייני הדת של ציבור המתפללים. כל רצונם הוא לעשות טוב עם הציבור, והם חדורי מוטיבציה בכל הנוגע לתפקידם כגבאי בית הכנסת. אלא שלמרות זאת, בפועל ענייני העמותה אינם מנוהלים כפי ההוראות השונות, הן של רשם העמותות והן של רשות המיסים והגופים הממשלתיים האחרים.
על פי רוב גם הניהול החשבונאי של העמותה נעשה בהתנדבות ע"י רואה חשבון מבין מתפללי בית הכנסת אשר מרגיש צורך עז לתרום לקהל ולקב"ה את חלקו, זאת כאשר הקריטריון היחידי שעל פיו נבחר אותו רואה חשבון, או מנהל חשבונות, הוא המחיר של שירותיו, שבמקרה הטוב אף ניתנים בחינם, וזאת ללא בדיקה קפדנית של ידיעותיו והיכרותו עם עולם העמותות.
לא אחת, מתוך רצון טוב וללא כוונה רעה, ואף בהתנדבות, מתעד רואה החשבון של העמותה "עבירות" טכניות ואחרות של העמותה.
ליקויים אופייניים לבתי כנסת
אופייני מאוד לבתי כנסת התנהלות ללא אישורים רלוונטיים מהרשויות, או צבירת קנסות בשל אי הגשת הדוחות השנתיים. בתי כנסת בדרך כלל אינם מקפידים על תשלום שכר לעובדים באופן חוקי. כך קרה לא פעם, שעמותות שמנהלות בתי כנסת העסיקו באופן לא חוקי איש ניקיון ללא תלוש משכורת, או שילמו לחזן במזומן באופן האסור על פי החוק.
באופן שוטף, מנהלי בתי כנסת מרשים לעצמם שלא לקבל את כל האישורים הנדרשים או שלא להגיש את הדוחות השנתיים, משום שיש זרימה של כספי תרומות מהמתפללים שמקיימות את בית הכנסת באופן יומיומי. הכל טוב ויפה עד שביום מן הימים, יכולה לדוגמה הרשות להודיע על הקצאת קרקע לבית הכנסת, אך היא מתנה את זכות השימוש בקרקע ב…. "אישור ניהול ספרים", "אישור ניכוי מס במקור", והכי חשוב – "אישור ניהול תקין", שכמובן אינם בנמצא ולא ניתן לקבלם לאחר זמן כה רב של פעילות בניגוד לנהלים ולתקנות. אם לא די בכך, בזמן האחרון אנו נתקלים יותר ויותר, בתורמים שמתנים את תרומותיהם בהצגת האישורים הללו.
אחראיות אישית על חברי העמותה
צריך לזכור, כי כל חברי העמותה, ו/או מורשי החתימה שבה, נדרשים להוכיח כי עשו כל שביכולתם על מנת למנוע ליקויי כזה או אחר בהתנהלות העמותה. לפעמים מתגלעים סכסוכים בין ציבור המתפללים לבין מנהלי העמותה על כך שלא ניהלו את ענייניה של העמותה בזהירות הנדרשת. אי רישום כל התרומות כדין יוצר בסופו של יום חשדות בין המתפללים ואצל הרשויות על מעילה בכספי ציבור, אשר יכולות להוריד לטמיון כל אפשרות לבניית בית כנסת חדש או שדרוג הקיים.
המלצות למנהלי בתי כנסת
ראשית, לפעול במהירות ולסדר את כל ענייני העמותה, גם על מנת לעמוד בדרישות החוק, אך יתרה מכך, על מנת לקבל את אמון הציבור בשעת משבר.
לא להסתמך בעיניים עצומות על נותני שירותים, ובעיקר אם הם מתנדבים. עולם העמותות מסורבל ומסועף ביותר. הוא מהווה מלכודת אפילו לרואה חשבון שבתום לב לא התריע על ליקויים או עבירות שבוצעו בתום לב. מי שאינו מתעסק באופן יומיומי בטיפול בעמותות, מהר מאוד ייתן שירות לא רלוונטי וכושל.
מצאו את הדרך להשכין שלום ואחווה בתוך בית הכנסת, כי כאשר שורר השלום, בכל שאר הבעיות הטכניות שקיימות בעמותות של בית הכנסת ניתן לטפל.