מע"מ בעמותה ומלכ"ר

פטור עמותות ממע"מ – הכלל והחריגים

עמותות באופן כללי, לא צריכות לשלם מס ערך מוסף. אלא אם כן הן כן, כבר נסביר זאת. עמותות נוטות להיכלל תחת סט חוקים מיוחד כשזה נוגע למע"מ. ראשית כל, הן אינן מחויבות במס על הכנסותיהן, בשונה מחברות עסקיות, אשר להן מס ערך מוסף על הכנסה בגובה 25% (נכון לשנת 2016). אין זו חובה עבור מלכ"ר לתשלום מס זהה.

חבות במס שכר על משכורות לעובדים 

על מלכ"ר לשלם גם מס שכר. מיסוי השכר הוא עבור משכורות ששילם המלכ"ר לעובדיו. בפשטות, כל עוד המשכורות ששילם מלכ"ר לעובדיו, באופן גלובלי – עולות על סכום מסוים, תהיה על כך חבות של מיסוי השכר. המס מופעל על סכום המשכורות ששולם על ידי המלכ"ר לאותה שנת מס, לטובת תשלומי מס לרשות המע"מ.

התייחסות רשויות המס לפעילויות עמותה

על אף שבאופן כללי מלכ"ר אינו נדרש לשלם מע"מ על הכנסותיו, אם הכנסותיו נובעות מפעילויות שיכולות להיחשב כפעילויות עסקיות – המלכ"ר עלול להתבקש לשלם עליהן מע"מ.

בעקרון, אם הפעילויות של המלכ"ר יכולות להיחשב בצורה מודגשת, כחלק ממטרות העמותה, שכמובן לפי חוק העמותות אמורות להיות דומות לפחות במידת מה למטרות הציבוריות המוכרות בלשון החוק – אז ייתכן שניתן יהיה להימנע, תחת ביקורת, מלקבל תווית של פעילויות עסקיות, בעבור פעילויות המלכ"ר.

כלומר, אם המלכ"ר פועל בצורה מודגשת לקידום פעילות העמותה, ייתכן שיוכל לקבל הכרה בהן כפעילויות המגזר השלישי (מגזר שלא למטרות רווח), על פני פעילויות המגזר העסקי, שיש בו עניין לרווח.

מקרים של פעילויות שיכולות להיחשב "עסקיות"

חלק מהדגשים שיכולים להגדיר פעילות של מלכ"ר כפעילות עסקית או של חברה בע"מ הם אם מלכ"ר, לדוגמה, מוכר שירותים או מוצרים במחיר שדומה למחיר השוק שלהם, בין אם משתווה לו או מתעלה עליו. כך שאם מלכ"ר מוכר לדוגמה, פיצה, במחיר שחברות בע"מ מוכרות פיצה דומה – ייתכן שניתן יהיה להגדיר זאת כפעילות עסקית לכל דבר.

קריטריונים לזיהוי פעילות עסקית חייבת במע"מ

אם כן, כאשר מלכ"ר גובה מחירי שוק ומעלה, עבור שירותים ומוצרים – פעילותו יכולה להיחשב למטרות רווח, לפחות בפני מי שבוחר לפרש זאת כך. באופן דומה, כשזה נוגע למכרזים, אם עבור מכרז שמלכ"ר מבקשים לקבל, משתתפת גם חברה עסקית בע"מ – המשמעות היא, בעיני רשויות המע"מ לפחות, היא שגם חברות עסקיות בע"מ יכולות לבצע את הפעילות שהמלכ"ר מבקש לקבל על עצמו. לכן, בעיני רשויות המע"מ או גורמים אחרים בנידון, המשמעות היא שהפעילות שהמלכ"ר מבקש לקבל על עצמו, היא למעשה פעילות עסקית, למטרת רווח. גם אם היא לא כזה, זה אכן יכול להיתפש כך, פשוט כי חברה בע"מ מבקשת להשתתף בפעילויות העומדות במכרז, גם כן.

במקרה כזה, פעילויות העמותה, כפי שנתבקשו על ידי המכרז – יעמדו בפני מיסוי של מס ערך מוסף.

חבות במע"מ בעסקאות מקרקעין של עמותות

כך שמעבר לתנאים אלו, אנשים אולי חושבים שאין פגישה צפויה לרוב בין המלכ"ר לשלטונות המע"מ. ולרוב זה נכון, אך ייתכן שיהיו בכל זאת נקודות של מפגש. לדוגמה, בעסקאות מקרקעין. הדרך בה מוגדרת עסקת מקרקעין במדינת ישראל, על פי חוק מע"מ, לפחות בהגדרות שאינן כוללות פעילות עסקית – מכניסה אותה תחת כותרת של "עסקת אקראי". תחת הכותרת של "עסקת אקראי", מלכ"ר אכן יכול להיות חייב במיסוי לרשויות המע"מ.

כך שאם מתרחשת עסקת מקרקעין שאינה קשורה בדירת מגורים, אפילו בין אנשים וישויות שאינם עוסקים במקצוע ובתחום באופן רשמי – מיסוי המע"מ אכן יכול להיות מוחל כאן.