חשיבות תלושי הוראה בעמותות מתוקצבות
עמותות רבות נקנסות בסכומי עתק, על העסקת עובדי הוראה שלא על פי התקנות החדשות.
העסקת עובדי הוראה וסייעות כפופה להסכמים הקיבוציים של עובדי הוראה.
מה היא הדרך החוקית והנכונה לניהול תלושי השכר שלהם ?
כיצד תימנע כמנהל העמותה מלקבל קנסות בגובה מאות אלפי / מיליוני שקלים ?
עמותות רבות ושונות, שמנהלות במשך שנים רבות מוסדות חינוך שונים, במסגרת פעילותן, ביניהם גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חדרים, ובית ספר על יסודי. במסגרת זו מעסיקות העמותות עובדי הוראה, וכן עובדים נוספים כגון אבות בית, מזכירות בית ספר, סייעות, ספרניות, מלמדים …. מקבלות בימים אלו, באופן מוגבר, מכתב ממשרד רואי חשבון מטעם משרד החינוך, בו הן מתבקשות להמציא לביקורת תלושי שכר של עובדי ההוראה ונתוני העסקה ונתונים נוספים.
אצל רבות מעמותות אלו, נמצא פער שכר של כ 38% – 40% בין מה ששילמה העמותה בפועל, לבין הסכמי השכר בסקטור ההוראה, אשר מסתבר על פי פסיקת בג"ץ (אורט) העדכנית הייתה העמותה צריכה לשלם לעובדי ההוראה בפועל.
משרד החינוך מייד דורש את הכספים שלא שולמו מיידית, כולל ריבית והצמדה, בסכומים המגיעים לעיתים קרובות אף למיליוני שקלים, וגורם לעמותות ל"שקוע עמוק עמוק בבוץ".
כפי שפסק בג"ץ לאחרונה, בעניין תנאי העסקת עובדי ההוראה במגזר העמותות, העסקת עובדי הוראה חייבת להיות כפופה להסכמים הקיבוציים של עובדי הוראה, מתוקף הסכמי הרחבה שחלים על כל המשק.
כידוע, הסכם קיבוצי הינו הסכם בין המעבידים לארגונים היציגים של העובדים. על ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה מצד המעבידים חתומים משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. מעבידים אחרים אשר מעסיקים עובדי הוראה, דוגמת העמותות שונות אפילו אלו אשר מוגדרות כמוכר שאינו רשמי, ואשר אינן צד להסכם הקיבוצי הזה, מחוייבות גם הן להוראות ההסכם, מכח צו הרחבה – כך פסיקת בג"ץ לאחרונה בעניין.
למעשה, ניתן למנוע דרישת קיזוז בהליך מורכב, אשר בו תערוך העמותה סימולציה של תלושי השכר שלה, על פי טבלאות משרד החינוך, בתחשיב רטרואקטיבי מספר שנים אחורה ותנסה לראות כיצד בתוכנית הבראה מסודרת היא משלימה את הפערים שהיה עליה שלשלם, ולא שילמה לעובדים. כך, תוכל למנוע מכה שקרוב לוודאי תגיע מתי שהוא לכל עמותה אשר מעסיקה עובדי הוראה.
אם כבר קיבלתם דרישת קיזוז או דרישה להחזר תקציבים, תוכלו להקטינה או לפרוס אותה לתשלומים.
