חלק מהעמותות משמשות להלבנת הון
רשם העמותות טוען לא אחת, כי חלק מהעמותות משמשות להלבנת הון !
על מנת שיוכל לגלות את העמותות העברייניות, דורש עכשיו לשנות את חוק העמותות ולהרחיב את סמכויותיו
לאחרונה, רשם העמותות דורש להרחיב את סמכויות הפיקוח שלו, למרות שכבר כיום יש בידיו סמכויות רבות שאינן מנוצלות לבדיקת חשדות נגד העמותות להן הוא עורך בדיקה.
לדבריו של רשם העמותות, רבות מהעמותות הקיימות בישראל משמשות צינור להלבנת הון. על פי דברי ההסבר לתיקון החדש לחוק העמותות, "יש עמותות אשר מנצלות את ההטבות המגיעות למגזר השלישי לצורכי הלבנת הון". ברשם העמותות אומרים עוד כי מ-2005 עלה מספרן בכ-5,000, והוא עומד כיום על 31,136 עמותות פעילות.
את הצורך בהרחבת הסמכויות תולים ברשם העמותות בפרשת חזון ישעיה, דוגמא אחת מיני רבות הקיימות על פי הערכת רשם העמותות, אשר בה חשף רשם העמותות חשדות למכירת בשר במיליוני דולרים במזומן, כאשר מזומן זה לא הופקד לקופת העמותה ולא שימש לקידום המטרות הציבוריות של העמותה – תמיכה בניצולי שואה.
באפריל האחרון, נעצרו עשרה עובדי עמותת חזון ישעיה, ובהם המנהל בפועל של אותה העמותה, בחשד להונאת תורמי העמותה והרשויות השונות בגובה של מיליוני דולרים.
על פי החשד, מפעילי העמותה מכרו בשר במזומן, כאשר בפועל במקום לדאוג להפקיד את הכסף לקופת העמותה, ולדאוג לרווחת ניצולי השואה כפי שהצהירה וכפי שהוסבר לתורמים, עשו עושר שלא במשפט לעצמם. ממצאי החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה, העלו שמנהלי העמותה הציגו נפח פעילות גדולה מזו שהיא מקיימת בפועל, בכל הקשור לחלוקת ארוחות לנזקקים, כך יכלו "להעלים תקבולים במזומן", ולהסביר כי כספי העמותה לא שימשו לרכישת סחורה למכירה חדשה אלא מזון לנזקקים – ניצולי שואה.
מנהלי עמותת חזון ישעיה טענו מנגד, כי לעמותה מונה מפרק זמני וערעורים על כך תלויים ועומדים בבית המשפט העליון. עוד הוסיפו וטענו מנהלי העמותה, כי "אם רשם העמותות היה מנצל את סמכויותיו ופונה לקבל את תגובת העמותה ולתת להם הזדמנות לתקן את הליקויים לכאורה, אזי הוא היה נוכח שאין בעמותה שחיתויות" ולכאורה מטילים את האשמה בהתנהלותם על רשם העמותות.
כבר לפני הרבה שנים, הופתעתי לגלות, כי אנשי הרשויות השונות יודעים בוודאות מה קורה בשטח. למרות האמור, דורש רשם העמותות סמכויות רחבות יותר ושינויים בחקיקה להרחבת סמכויות – כגון: הסמכות לביטול החלטות האסיפה הכללית של עמותות, בקשה אשר לכאורה מפרה את האיזון החוקתי ופוגעת באופי קבלת ההחלטות הציבוריות בעמותה, פוגע בחופש הפעולה של היחיד (העמותה כתאגיד), לבין זכות הציבור להגנה מפני מלביני הון.
המשך – במאמרים הבאים
