התמודדות העמותה עם הבנקים

מנהל עמותה, מרגיש שהבנק שלך בוגד בדיוק ברגעים הקשים ?

המערכת הבנקאית בישראל רגישה כיום לעסקים ולחברות בין היתר בגלל חוק איסור הלבנת הון .

רגישות זו מתבטאת בעיקר כלפי עמותות, שכידוע היו בעבר, על פי פרסומים שונים, היו בסיס נח ל"גלגולי כספים".

החשש של הבנק מעמותות

מצד אחד, מעוניינת המערכת הבנקאית למכור לעמותות אשראי והלוואות, אולם מצד שני קיים החשש שלעמותות אלה לא יהיה כושר החזר, או שהן יקלעו לקושי תזרימי. חשש זה של הבנק גובר גם בשל העובדה שהעמותות אינן מנוהלות ע"י מנהלים מקצועיים, גם בגלל שטיב עיסוקן אינו כלכלי ולרוב אינו רווחי, גם בגלל שעמותות תלויות בתקציבים מהמדינה אשר מופסקים פעמים רבות באופן "אכזרי" ובלתי מידתי, וגם בגלל שהן מתקיימות מתרומות.

השליטה של הבנק בעמותות

הוראות בנק ישראל בדבר איסור חריגה מחשבונות הבנק של העמותות אשר חלו  מה- 01.01.2006, מעלות את סף הרגישות והמתח בין הבנקים ללקוחות, ונותנות לבנקים כלי שליטה נוסף, מעין שוט, שבו ניתן להשתמש כנגד מנהלי העמותות.

היערכות של העמותה לעבודה עם הבנק

על מנת להתגבר על קשיים אלו ואחרים, ונדרשת תקשורת נכונה ובניית מערכת עבודה בריאה בין מנהלי העמותה לבין הבנק בו מתנהל חשבון העמותה.

מכיוון שכך הם פני הדברים, חובה על כל עמותה להיערך בהתאם, לנהל תזרים מזומנים מסודר, ולבנות מסגרות אשראי בבנק המתאימות לצרכי העמותה, וללמוד ולהבין יותר ויותר את נקודת המבט של הבנק על העמותה.

כמו כן, חייבת הנהלת העמותה, גם בזמנים כסדרן לדעת מה הכלים והיכולות שיש לבנק להזיק לה ביום סגריר, כאשר זה יזהה בהתנהלות העמותה סימני מצוקה, כגון ביטול שיקים שנתנה העמותה, הצמדות למסגרת, או חריגות קטנות לאורך זמן, "גלגול שיקים", או הפקדת שיקים טובה שמפקידה העמותה לחשבונה.

ככל שהעמותה תשפר את תדמיתה בעייני הבנק, ותקנה לו תחושת ביטחון גדולה יותר לגבי כושר הפירעון שלה, הרי שהבנק יתנהל בצורה יותר מאוזנת ונוחה מול העמותה.