הטבות מס לתורמים לעמותות עם אישור 46
אישור סעיף 46 וחשיבותו לעמותות
סעיף 46 מאפשר לאדם שתורם לעמותה, לקבל זיכוי על הכנסותיו לאותה שנת מס. למעשה, תחת תנאי חוק רגילים, בלי לקחת בחשבון הטיות וכוכביות – אפשר לקבל החזרי מס, שמגיעים לסכומים של 35% מגובה התרומה. תרומה, שאדם תרם לעמותה שיש לה אישור עבור סעיף 46. בלבד, שתהיה מעל 190 ש"ח.
כלומר, נניח שאדם תרם 10,000 לעמותה ומלכ"ר להם אישור על סעיף 46 – צפוי לאותו אדם, החזר מס באותה שנת מס, על סך 3,500 ש"ח. כך שאם היה אמור לשלם מיסים בשנת מס זאת, כפי שסביר שכך היה, אז הוא משלם אותם בפיחות של 3,500 ש"ח – הכל הודות לתרומה שלו. תרומה שנעשתה עבור עמותה שיש לה אישור עבור סעיף 46.
לכן, ישנן עמותות המעוניינות לנכס לעצמן את האופציה לתמוך כך למיטביהן, לאנשים שתורמים את הכנסותיהן – ולאפשר להם לקבל החזרי מס מיטיבים, דרך כך שהעמותה עצמה תקבל אישור לסעיף 46.
תנאי סף להגשת בקשה לאישור 46
כדי לקבל אישור על סעיף 46, על העמותה לעמוד בכמה קריטריונים – שכן זה סעיף המוגדר בחוק, לכן הוא מגיע עם תנאים מסוימים, על פי חוק.
תנאי ראשוני, הוא עצם כך שהעמותה תגלגל מחזור כספי של מעל ל-30,000 ש"ח לאותה שנת מס. תנאי בסיסי אחר, הוא מה שנקרא "ניהול תקין" של העמותה, עניין שנבדק גם כן. המשמעות היא עצם ההתייחסות לחלוקת הרווחים של העמותה. משמע, לא יועסקו קרובי משפחה של חברי ועדתה, כמו גם המשכורות המחולקות לבכירי העמותה לא יעלו על אלו "המקובלות" במשק. כך שזה עניין עקרוני של הדגמת אתיקה.
לאחר שיש לנו את התנאים הבסיסיים הללו, אפשר להבין מה עומד לנגד עינינו.
הליך קבלת אישור סעיף 46 לעמותה
תהליך קבלת אישור לטופס 46, הוא תהליך מתמשך שיכול לקחת מספר חודשים. הסיבה לכך היא כי הוא עובר בין כמה וכמה גופים בירוקרטיים. הגוף הראשון, שמתייחס לבקשת האישור שלנו הוא זה של מס הכנסה. לאחר מכן, היא עוברת לאישור ועדת הכספים של הכנסת. עם זאת, מסתמן, שבשנת 2019 החלה תנועה חיובית לכיוון חיסכון והקלה על הנטל המשאבי המושקע בהגשת הבקשה.
הסיבה לכך היא שנדמה שכעת הבקשות עוברות ישירות לרשם העמותות, אשר הוא בתורו מעביר את כלל המסמכים המצורפים לתהליך זה לרשות המיסים ולחשב הכללי. הצפי הוא חיסכון של 20% מעלות הנטל הרגולטורי המוטל על עמותות.
מהם התנאים המתבקשים כדי לקבל אישור עבור טופס 46?
ראשית כל, על העמותה לתמוך במטרה ציבורית, המוגדרת ככזו, לפי לשון החוק. ישנן כ-7 מטרות ציבוריות, בהן: חינוך, ספורט, דת, עידוד התיישבות, מדע, בריאות וסעד. כלומר, אלו המטרות הציבוריות שהחוק מגדיר אותן ככאלה, על פי לשונו והחלטות חוקתיות שהתקבלו בנושא בדיוני עבר, יש להניח. נוסף ל-7 אלו, ישנן 13 מטרות ציבוריות שונות נוספות.
כאשר עמותה פועלת בתחום שלכל הפחות יכול להיות קשור לאחת מן ה-7 הללו, או ה-20 המדוברות, ניתן יהיה להדגיש את הקשר בין מטרת העמותה למטרה הציבורית המוגדרת בחוק – כדי לאשרר שאותה עמותה עושה את דרכה לקידום מטרות ציבוריות במדינת ישראל.
מסמכים ודרישות נלוות להגשת הבקשה
נוסף על כך, על העמותה להירשם כמלכ"ר אם טרם עשתה זאת. כמו גם להיות מוכרת כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודת המס. על העמותה לסלק חובות ולהסדיר תשלומים מול מס הכנסה, באופן טבעי – שכן הבקשה מגיעה בשלב מסוים לאישורם והם כנראה אוהבים שמשלמים להם בזמן. כמו גם לכתוב מכתב התחייבות בצירוף מסמכים שונים ולהגיש את טופס הבקשה על כל נספחיו המתבקשים.
באופן כללי על עמותה להיות רשומה כישות משפטית, לקיים תיק במע"מ ובמס הכנסה, לקיים תיק ניכויים (אם מתקיימת העסקת עובדים בעמותה), להיות במאזן חיובי מול מס הכנסה, לקבל ולהגיש אישור רואה חשבון על ניהול ספרים כחוק, כמו גם מילוי טופס בקשה וחתימה על התחייבות.
ייעוץ והכנה מקצועית לקראת הגשת הבקשה
כאשר כל אלו נמצאים וקיימים – אפשר לצאת לדרך. לא לפני שמתייעצים עם אנשים שיכולים להעמיק את הידע באופן אישי, כי הבקיאות בחוק ובתהליך אכן חשובה ומי מאיתנו שרוצה להעמיק יכול לדבר עם מומחים, מעבר לקריאה בכתבה זו.