הוצאות הנהלה וכלליות בעמותות
סעיף 1 לחוק העמותות מגדיר עמותה כ: " שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה…"
הדגש הוא על שתי נקודות עיקריות. הראשונה היא, שלעמותה צריכה להיות מטרה מסוימת שלשמה היא פועלת, והשנייה הנוגעת יותר לעניינו היא שהמטרה הנ"ל אינה להפיק ולחלק רווחים.
ועדת אפרתי 2004:
נושא הדיון בוועדת אפרתי היה שכר בכירים בעמותות, בעקבות נתוני שכר שהתפרסמו בתקשורת באותו הזמן. הבעיה בשכר גבוה לבכירים היא שרואים בזאת מעין חלוקת רווחים.
בוועדה זו, דנו לגבי מספר פתרונות, כגון: קביעת מדדים לשכר בעמותות לעומת השכר במשק, אישור תקציב שכר ע"י האסיפה הכללית לפני תחילת השנה ועוד כהנא וכהנא.
עם זאת, הדיון הוביל להבנה כי הבעיה האמיתית אינה השכר, אלא הבעיה היא כי הכספים המתקבלים לעמותה מתרומות/תמיכות, אינם מגיעים בסופו של דבר לשימוש מטרות העמותה, כלומר להפעלת המטרות הציבוריות שלה.
מכאן, נאמר כי יש לבדוק כמה כסף מגיע לפעילות, ועל מנת לבדוק זאת יש לבדוק כמה כסף לא מגיע לפעילות, אלא להוצאות הנהלה וכלליות.
החשיבה היא כי אדם התורם כספים לעמותה מעוניין כי כספיו ישמשו את העמותה למטרות שלה ולא רק לניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
במידה וכל הכספים משמשים לצורכי ניהול, אין העמותה עומדת בהגדרת סעיף 1 לחוק ועל כן יש לבחון את המשך קיומה.
העיקרון המנחה הוא כי כל שקל הנחסך בהוצאות הנהלה וכלליות יכול בהחלט לתרום לקיום פעולותיה הציבוריות של אותה עמותה.
אם נדבר על מבחן היעילות, נבחן כמה כסף מנוצל לפעילות העמותה מתוך סך הכספים המתקבלים מתרומות, הקצבות, תמיכות וכד´.
חוק העמותות קובע מספר מסננים בעמותה:
- וועד – הוועד מגיש את הדו"ח הכספי לאסיפה הכללית. תפקיד הוועד הוא לדאוג כי הדו"ח הכספי ישקף בצורה מלאה את פעילות העמותה ובכלל זה פעילויות לא כספיות.
- וועדת הביקורת – המובן העיקרי הוא לקחת את סך הכול הוצאות הנהלה וכלליות ולראות האם העמותה פעלה בחיסכון ויעילות, כלומר לבדוק שינויים בשכר מנכ"ל, להשוות את היחס בין הנהלה וכלליות למחזור כללי מול השנים הקודמות וכד´. במידה וועדות הביקורת מעלה שאלות, עליה לערוך בירורים מול הועד ולקבל תשובות והסברים.
- האסיפה הכללית – זה הוא גוף המאשר את הדו"ח הכספי. האסיפה הכללית בוחנת את פעילות הוועד והדו"ח הכספי אשר משמש כמדד לפעילות הוועד. האסיפה שוקלת האם לבחור את אותם חברי ועד לשנה נוספת.
- רו"ח מבקר – תפקידו בין היתר הוא לסווג ולמיין את הוצאות העמותה בין פעילות ציבורית להנהלה וכלליות כך שניתן יהיה לראות את התמונה האמיתית בדו"ח הכספי.
- מבחן הציבור – זה הוא המבחן העיקרי. נושא השקיפות מקבל היום הילוך גבוה- הדו"ח המילולי יגיע לציבור, כאשר הציבור יוכל להיכנס לאינטרנט ולראות מה קורה בעמותה, וזה מבחינתו יהיה המבחן האם לתרום שוב לאותה עמותה. בנוסף כל אדם או גוף המעוניין לתרום תרומה משמעותית, יוכל לקבל את הדו"ח הכספי של העמותה.
- שכר בכירים – השינוי בדו"ח חמשת מקבלי השכר גבוה, כי לא מבקשים יותר לראות את עלות המעביד, אלא מבקשים את השכר ברוטו על מנת לראות כמה כסף הולך בפועל לעובד.
- עמותות קטנות – בתחילת דרכה של עמותה, יחס הוצאות הנהלה וכלליות מתוך המחזור יהיה גבוה. אבל ככל שהפעילות מתרחבת, היחס אמור ללכת ולקטון. רשם העמותות אף נותן הקלות לעמותות קטנות.
השאיפה היא להגיע ל-100 אחוז הוצאות פעילות.
הרף הקיצוני הוא – כאשר מעל 50 אחוז מההוצאות שייך להנהלה וכלליות. במצב כזה יש לבחון את פירוק העמותה.
כאשר בין 0 ל-50 אחוז מההוצאות שייך להנהלה וכלליות, רשם העמותות מפעיל שיקולים ע"פ גודל העמותה והיקף מחזור פעילותה. כמו כן, יש לבחון ממה בדיוק נובעות הוצאות הנהלה וכלליות.
נושא הנהלה וכלליות הינו באחריות החשב הכללי ורשם העמותות בוחן את סבירות הנהלה וכלליות ע"פ הכללים שנקבעו על ידיו.
יחד עם זאת, הנחיות החשב הכללי אינן מחליפות את כללי החשבונאות המקובלים שעל פיהם יש לערוך את הדו"ח הכספי, ולאחר מכן לעשות התאמה לחשב הכללי.