איסור חלוקת רווחים בעמותה

מהי מטרת המחוקק בהטלת איסור זה וכיצד הוא בוחן ומסווג את חלוקת הרווחים?

בשנת 1996, נכנס לתוקפו תיקון שני לחוק העמותות ובין היתר היה בו תיקון לסעיף 26 א´ לחוק העמותות, בו הותר בתנאים מסוימים תשלום שכר או טובות הנאה אחרות לחברי ועד מנהל וקרובי משפחתם. עד אז היה אסור לחלוטין לחלק רווחים. עם כניסתו של תיקון 10 לחוק העמותות, התווספה הערה לסעיף 26 א´, ולמעשה חלוקת רווחים נאסרה מחדש, והפעם לא רק לחברי הועד אלא לכל מייסדי העמותה.

למען הסר ספק, רוח הדברים כיום היא שחבר ועד, גם אם יטען כי הוא זה אשר מכלה את זמנו לחלוטין עם פעילות העמותה- אין לשלם לו שכר. לא רק זאת, גם למייסדים אסור לקבל שום טובת הנאה או שכר מהעמותה.

עם כניסת התקנות לתוקפן, התגלה ליקוי בניסוח החוק לגבי ההגדרה "מייסדים". האם המייסדים הם כל אלו אשר רשומים הטופס הרישום של העמותה? האם אדם אשר היה מייסד והפסיק את תפקידו, נקרא מייסד? לכאורה כן, אבל האם אסור לו לקבל טובות הנאה מהעמותה למרות שהוא כבר לא פעיל בה? האם חבר חדש שנכנס לקבוצת האסיפה הכללית נקרא מייסד? לא, הרי הוא לא היה מייסד! אבל מה בדבר חלוקת רווחים? על שאלות אלו, כמו אחרות בעולם העמותות אין מענה. מה שיש זה רק "חלל" נוסף לפרשנות רשם העמותות. נכון לרוח הדברים בנקודת הזמן הנוכחית אנו ממליצים למייסד המעוניין לקבל שכר להתפטר מתפקידו כחבר האסיפה הכללית. לסיכום, עניין חלוקת רווחים בעמותה הינו אחד מהנושאים הנבדקים ביותר כיום בביקורות, והוא מהווה אבן נגף למנהלי עמותות רבים, אשר חשבו לתומם כי לא נפל פגם בכך שהם נוטלים שכר סביר על פעילותם לקידום המטרות הציבוריות של העמותה. יש לציין כי לא רק הם נכשלים בכך , אלא כל רשימת קרובי המשפחה האסורים כפי שמופיעים ברשימת ההגדרות ל"קרוב" בפתיחתו של תיקון מספר שלוש לחוק העמותות.

על כן, בטרם שתבצעו פעולה של הענקת שכר או החזרי הוצאות, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי במשרדנו המשלב ידע ונסיון בראיית חשבון וניהול חשבונאי של עמותות על פי חוק.