עמותה מול מלכ"ר: המדריך שיעשה לכם סדר במושגי המגזר השלישי

באחד המפגשים השבועיים שלנו עם יזמים חברתיים בתוך המרכז לניהול עמותות, נזרקה לחלל החדר השאלה הבאה:
"אנחנו רוצים להקים ארגון חברתי, אבל אנחנו מתלבטים אם להירשם כעמותה או כמלכ"ר. מה יותר משתלם?".

השאלה הזו אולי נשמעת הגיונית למי שמביט במגזר השלישי מבחוץ, אבל היא חושפת את אחת הטעויות הנפוצות ביותר בעולם הפיננסי והמשפטי בישראל.
התשובה הקצרה היא שאי אפשר לבחור בין עמותה למלכ"ר, פשוט כי מדובר בשני דברים שונים לחלוטין:
האחד הוא ה"תעודת זהות" המשפטית שלכם, והשני הוא "תיק הניכויים" שלכם ברשויות המס.

כדי להבין את זה בקלות, אנחנו אוהבים להשתמש בכלל המפורסם מהנדסת המישור:
כל ריבוע הוא מלבן, אבל לא כל מלבן הוא ריבוע. באופן זהה: כל עמותה היא מלכ"ר, אבל לא כל מלכ"ר הוא עמותה.

עמותה: הישות המשפטית (ה"מה אתם?")

כשאתם מקימים עמותה, אתם מייצרים ישות משפטית חדשה בעולם (תאגיד), ממש כמו שחברה בע"מ היא ישות משפטית.

• הכתובת שלכם: רשם העמותות (רשות התאגידים במשרד המשפטים).

• החוק השולט: חוק העמותות, התש"ם-1980.

• איך זה עובד? אתם מגישים בקשה, מנסחים מטרות ותקנון, ומקבלים מספר זיהוי ייחודי (ח.צ. – חבר חברות/עמותות). מעתה ואילך, העמותה יכולה לחתום על חוזים, לפתוח חשבון בנק ולשכור עובדים.

• המאפיין המרכזי: חל איסור מוחלט על חלוקת רווחים לחברים בה. כל שקל שנכנס חייב לשרת את מטרות הארגון.
  

מלכ"ר: מוסד ללא כוונת רווח – סיווג המס (ה"איך אתם משלמים מיסים?")

המילה מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) היא לא סוג של תאגיד, אלא סטטוס מיסויי שמוענק על ידי רשות המיסים (ובעיקר על ידי אגף מכס ומע"מ).

• הכתובת שלכם: משרדי מע"מ ומס הכנסה.
• החוק השולט: חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (סעיף 1 מגדיר מהו מלכ"ר).

• איך זה עובד? כשגוף משפטי (כמו עמותה) מגיע לפתוח תיק ברשויות המס, המדינה צריכה להחליט איך למסות אותו. מאחר ומדובר בגוף חברתי ללא מטרת רווח, מע"מ מסווג אותו כ"מלכ"ר".

• המאפיין המרכזי: מלכ"ר אינו גובה מע"מ על שירותיו/פעילויותיו, אך מנגד הוא אינו יכול לקזז "מע"מ תשומות" (המע"מ על ההוצאות שלו). בנוסף, מלכ"ר משלם "מס שכר" על משכורות עובדיו.
  

מי עוד יכול להיות מלכ"ר חוץ מעמותה?

כאמור, עמותה היא המלכ"ר הקלאסי, אבל רשויות המס מעניקות סטטוס של מלכ"ר לגופים משפטיים רבים אחרים שאינם עמותות, כגון:

1. חל"צ (חברה לתועלת הציבור): חברה הרשומה ברשם החברות אך מטרותיה ציבוריות וחל עליה איסור חלוקת רווחים.

2. רשויות מקומיות: עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות מוגדרות ברשויות המס כמלכ"ר.

3. תאגידים סטטוטוריים: גופים שהוקמו מכוח חוק מיוחד, כמו קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי או האוניברסיטאות.
   

טבלת השוואה ממוקדת: עמותה מול מלכ"ר

שאלות ותשובות נפוצות – כל מה שחשוב לדעת על הנושא וההבדלים בין עמותה מול מלכ"ר

1. האם קבלת סטטוס מלכ"ר במע"מ מעניקה לעמותה באופן אוטומטי את "סעיף 46" לפטור ממס לתורמים?

ממש לא, וזו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. רישום העמותה כמלכ"ר במשרדי מע"מ ומס הכנסה הוא שלב בסיסי וחובה שקורה מיד לאחר הקמת הארגון, כדי שתוכלו לנהל ספרים כחוק. לעומת זאת, אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (המעניק זיכוי מס לתורמים שלכם) הוא הליך נפרד, מורכב ומתקדם בהרבה. רשות המיסים דורשת לראות ותק פעילות, מנהל תקין ונפח פעילות ציבורית משמעותית לפני שהיא מאשרת סעיף 46. במרכז לניהול עמותות אנחנו מטפלים בשני השלבים: קודם כל מסדירים את הרישום כמלכ"ר, ולאחר מכן בונים את האסטרטגיה הנדרשת להשגת סעיף 46.

2. אם מלכ"ר מוגדר כגוף "ללא כוונת רווח", האם מותר לעמותה למכור שירותים או מוצרים ולייצר הכנסות עצמיות?

התשובה המשפטית היא כן, בהחלט, אבל תחת מגבלות קשיחות. מותר למלכ"ר (ועמותה בתוכו) למכור כרטיסים להצגות, לגבות תשלום על חוגים, או למכור מוצרים שהוכנו על ידי מוטבי העמותה. ההבדל בין מלכ"ר לעסק רגיל אינו בעצם הפקת ההכנסה, אלא במה שעושים עם הכסף. בעסק, העודפים הולכים לכיס של הבעלים (דיבידנד). במלכ"ר, כל שקל של "רווח" (או בשפה שלנו: עודף) חייב להישאר בתוך הקופה הכללית של העמותה ולהיות מושקע בחזרה בקידום המטרות הציבוריות שלה. עם זאת, אם הפעילות העסקית הופכת לדומיננטית מדי ומאפילה על הפעילות הציבורית, רשויות המס עלולות לסווג את הפעילות הספציפית הזו כ"פעילות עסקית של מלכ"ר" ולחייב אותה במס מלא.

3. מהו "מס שכר" שמלכ"ר מחויב לשלם, ולמה הוא נחשב לנטל כלכלי ייחודי למגזר השלישי?

בעוד שחברות עסקיות רגילות משלמות מע"מ על ההפרש בין המכירות לקניות שלהן (מס ערך מוסף), מלכ"רים אינם נמצאים בשרשרת המע"מ הזו. כדי שהמדינה לא תפסיד לחלוטין את גביית המס מגופים אלו, נקבע בחוק מע"מ מנגנון חלופי שנקרא "מס שכר". כל מלכ"ר שמעסיק עובדים ומשלם להם משכורת (דרך תלוש שכר), מחויב לשלם לרשות המיסים מס בגובה של 7.5% מסך שכר הברוטו של עובדיו (האחוז עשוי להתעדכן מעת לעת בחוק התקציב). מדובר בהוצאה קשיחה ויקרה מאוד עבור עמותות, שכן היא משולמת מהשקל הראשון של השכר, ללא קשר לשאלה האם לעמותה יש כסף בקופה או שהיא נמצאת בגירעון. אנחנו מסייעים למנהלי כספים לתכנן נכון את תקציבי השכר בעמותה תוך שקלול מראש של מס השכר כדי למנוע חריגות תקציביות.

4. האם עמותה יכולה לאבד את סטטוס המלכ"ר שלה ולהפוך ל"עוסק מורשה" בעל כורחה?

כן, רשות המיסים (אגף מכס ומע"מ) מחזיקה בסמכות לבטל סיווג של גוף כמלכ"ר ולסווג אותו מחדש כ"עוסק מורשה" (כלומר, כעסק רגיל לכל דבר ועניין). זה קורה בדרך כלל כאשר מנהלי מע"מ מגלים בביקורת עומק שהעמותה פועלת הלכה למעשה כעסק מסחרי לכל דבר: היא מתחרה בשוק החופשי מול עסקים פרטיים, קובעת מחירים לפי מנגנוני שוק רגילים, ועיקר הכנסותיה מגיע ממכירות ולא מתרומות או תמיכות ממשלתיות. אם עמותה מסווגת מחדש כעסק, היא תיאלץ להתחיל להוסיף מע"מ לכל השירותים שלה, להגיש דוחות חודשיים למע"מ ולשלם מס חברות על רווחיה – אירוע שיכול למוטט ארגון חברתי.

5. מהם ההבדלים בדרישות הדיווח השנתיות בין הסטטוס המשפטי (עמותה) לסטטוס המיסויי (מלכ"ר)?

ההבדלים נובעים מכך שאתם מדווחים לשני גופים שונים עם אינטרסים שונים:

• הדיווח לרשם העמותות (מכוח היותכם עמותה): מתמקד בשקיפות ובמנהל תקין. אתם נדרשים להגיש דוח מילולי מפורט המסביר מה עשיתם בשטח, פרוטוקולים של האסיפה הכללית, דיווח על חמשת מקבלי השכר הגבוהים בארגון, והוכחה שהכסף הלך למטרות המוצהרות.

• הדיווח לרשות המיסים (מכוח היותכם מלכ"ר): מתמקד במספרים ובחבות המס. אתם מגישים את דוח 1215 (דוח שנתי של מוסד ציבורי/מלכ"ר) שבו מנותחים המאזנים הפיננסיים, נבחן ניכוי המיסויי במקור, מחושב מס השכר ונבדק שאין חלוקת רווחים סמויה. המרכז לניהול עמותות מרכז את שני סוגי הדיווחים תחת קורת גג אחת כדי להבטיח התאמה מלאה של 100% בין הדוחות ומניעת נורות אדומות אצל הרגולטורים.
  

6. האם עדיף להקים חברה לתועלת הציבור (חל"צ) או עמותה כדי לקבל סטטוס מלכ"ר בצורה קלה יותר?

מבחינת רשות המיסים ומשרדי מע"מ, אין שום הבדל או עדיפות. גם עמותה וגם חל"צ יקבלו את סטטוס המלכ"ר באותה מידה, כל עוד התקנון שלהן אוסר חלוקת רווחים ומטרותיהן ציבוריות. ההבדל בין השתיים הוא משפטי-ניהולי בלבד: עמותה מוקמת לפי חוק העמותות ומפוקחת על ידי רשם העמותות, והיא מתאימה לארגונים קהילתיים המבוססים על חברים (אסיפה כללית). חל"צ מוקמת לפי חוק החברות ומפוקחת על ידי רשם ההקדשות, והיא מתאימה יותר לארגונים שבהם המייסדים רוצים לשמור על שליטה הדוקה יותר בניהול ללא תלות באסיפת חברים רחבה, או כאשר מדובר בארגונים שמנהלים נכסי נדל"ן מורכבים.

מקימים ארגון חברתי חדש או רוצים לוודא שהניהול החשבונאי והמשפטי שלכם מותאם בצורה מושלמת לדרישות הרשם ורשות המיסים?
צרו קשר עם המרכז לניהול עמותות, ונעמיד לרשותכם את המומחים הגדולים ביותר במגזר השלישי בישראל.